הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט רכ״ב

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מפרשים:
1 ש"ך ב' כיון שיכול שכנגדו כו'. נ"ב יעוין באס"ז לב"מ דף ל"ז ע"ב ד"ה שנים שהפקידו אצל אחד כו' ותירץ רמב"ן כו' פירוש לפירושו כו' ולעיל בסי' נ"ו בש"ך סק"ה ובאס"ז הנ"ל מ"ש בד"ה ושקלינן בשם הראב"ד שכ' בסוף דבריו דלמא מדכר האיך ויהיב ליה למאן דאית ליה ומשתבע ביה ע"ש:
2 סמ"ע יוד ואפשר דשאני הכא דזה בא להוציא. נ"ב צ"ע דהא מפורש בגמ' שטעם זה ?דין דמהימן דהואיל שהמוכר מודה שאינו שלו מצי אמר ליה להמוכר לאו את מודה דלאו דידך הוא זיל לעלמא ואם הוא יביא א' ויכחישני בסהדי כו' יע"ש ויעוין בק"פ על ירוש' מסכת יבמות פ"ב הלכה יו"ד ד"ה אין למידין: